טוב, אחרי ניסויים שונים ומשונים, החלטתי לקנות אקדח ברטה 92FS בקוטר 9 מ"מ.
האקדח עשוי כולו פלדה, הוא כבד, נוח, יושב היטב בכף היד, מגיב היטב לרתע. המחלק האופייני של ברטה נוטה לפחות מעצורים והנצרה הנוספת (איפה שהנקודה האדומה) מספקת עוד שכבה אחת של זהירות.
היום בחנו את האקדח האחרון שרציתי לבחון, Smith and Wesson M&P. הוא נחמד, מדוייק, שוקל מעט יחסית לאקדח שכולו פלדה... אבל האחיזה שלו הייתה לא נוחה לי. אני לא אגיד שהוא לא אקדח טוב, כי הוא כן, אבל הוא פשוט לא ישב לי נוח ביד והתוצאה הייתה חוסר דיוק משווע. די מציק לראות תוצאות גרועות, בייחוד אם אחרי זה בריטני לוקחת את האקדח ביד ומחוררת את המטרה שלה כאילו אין מחר. האמת, היה כל כך מביך שיאללה, הבאתי לכם וידאו לראות בעצמכם. בנוסף M&P, ירינו גם באקדח תופי 38 ספיישל, כי מה לעשות שבריטני אוהבת לירות באקדחי תופי? :)
אחרי שקנינו את הברטה - יש תקופת צינון של עשרה ימים, כך שהאקדח יישמר במטווח עד אמצע אפריל בערך - התחלתי לחפש את שאר הדברים שאני צריך עבורו. ראשית, שתי מחסניות נוספות... ושם נתקלתי בבעיה. בכל ארה"ב כל כלי נשק, תחמושת או מחסנית כרגע פשוט בלתי ניתנים להשגה. היצרניות בכוננות ספיגה מפחד לחקיקה דראקונית נגד כלי נשק, חקיקה שניצניה כבר החלו ברמה המדינתית במקומות "ליברליים" כמו ניו יורק וקליפורניה. בעלי כלי נשק, מבוהלים שמא ימנע מהם להשיג נשק, חלפים או תחמושת, אוגרים בכמויות מכל הבא לי.
כך למשל, התברר לי שמחסנית 10 כדור לברטה 92FS הכפילה את מחירה מאז נובמבר, וכמעט בלתי ניתן להשיג כאלה חדשות. באתר של ברטה מתנצלים אך כל הסטוקים אזלו. נכנסתי לאתרים הגדולים של מכירת אקדחים וחלקים משומשים וגיליתי שאף אחד לא מוכר מחסניות 10 כדור לברטה... לא בגלל שאנשים לא רוצים למכור אלא בגלל שאף אחד מחוץ לקליפורניה לא טורח לקנות כאלו. הסיבה? בקליפורניה יש איסור על מחסניות בנות יותר מעשרה כדורים. בכל שאר ארה"ב אין הגבלה כזו והמחסנית הסטנדרטית לברטה היא 15 כדורים. עכשיו, שימו לב לאבסורד - אין שום הגבלה על כמות המחסניות, ויורה מיומן יכול להחליף מחסנית בברטה בתוך פחות משתי שניות - כלומר ההגבלה הזו לא תוביל לאיזושהי ירידה לכאורה בפשיעה אלימה עם כלי נשק... רק עוד רגולציה חסרת שחר במדינה שמנסה יותר ויותר להצר את החופש של תושביה. מי משלם על האכיפה? משלם המיסים כמובן.
והאבסורד הגדול עוד יותר הוא שכל "מאמצי החקיקה" שעושים עכשיו כדי להגביל את המכירה של כלי נשק ותחמושת גורם לאגירה שלהם. אנשים יוצרים לעצמם מאגרי תחמושת גדולים מתוך פחד שמחר לא יהיה.
הבעיה בחקיקה פה היא שיהיה קשה מאוד לגרום לאנשים להחזיר כלי נשק או תחמושת. מה שיש להם, ישאר אצלם והם יודעים זאת. יותר מכך, החקיקה המדינתית מלאה חורים. כך למשל, כרגע אי אפשר לקנות סמית' M&P באופן חוקי בקליפורניה בגלל איזו הגבלה ביורוקרטית. אבל, אם אסע בסה"כ 140 ק"מ מזרחה, אחצה את הגבול המדינתי לנוואדה ואקנה שם M&P באופן חוקי לחלוטין, אין שום חוק בקליפורניה שאוסר עליי להכניס אותו למדינה, להחזיק אותו במדינה או להשתמש בו (בצורה חוקית) בתוך המדינה. רוצים לשמוע משהו אפילו יותר מצחיק? אני לא צריך לנסוע לנוואדה. אני יכול להיכנס לGunsamerica.com ולקנות אחד ממישהו שלא גר בקליפורניה. זה חוקי.
הטמטום הוא שהרבה מההגבלות הן אך ורק על המכירה - לא על ההחזקה והשימוש וכתוצאה מכך, מדינות חופשיות יותר (כמו טקסס ונוואדה) מרוויחות הרבה עסקים בתחום הזה, עסקים שניתן למסות, להרגיל (מלשון לדאוג לרגולציה) ובכך כולם ירוויחו.
אגב, לעבריינים, הגבלות הנשק האלו לא משנות הרבה. הם את הנשק שלהם משיגים בכל מקרה.
זהו, נראה לי ברברתי מספיק להיום.
שתי מילים אחרונות - מבקר הקולנוע האמריקני האגדי רוג'ר איברט מת אתמול מסרטן בגיל 70. איברט היה תמיד המבקר הראשון שבחנתי כשניסיתי להחליט אם ללכת לראות סרט או לאו. השפעתו על חיי הייתה קטנה אך בכל זאת בעלת משמעות. יהיה זכרו ברוך.
תמונות היום:
שתי התוספות האחרונות לעופות שלנו. האווזונת הצהבהבה היא אלינור והיא אווזה סינית. הברווזונת החומה היא גווניביר, והיא ברווזה מגזע "בן כלאיים זהוב" (Golden Hybrid). צל אוהב אותן :)
אלינור, מלכת המיטה
אתמול בא לבקר אותנו דביבון.
ירי בסמית' M&P
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה