לפני זמן מה הופץ בפורום פרש וידאו מלונדון המראה את השבאב המוסלמי אוכף בכוח את חוקי השריעה ברחובות העיר. התגובה שלי הייתה להאשים בעיקר את הבריטים בכך שתרבות אלימה ודיקטטורית הולכת ומשתלטת על המדינה שלהם - ובאופן כללי על אירופה.
הבהרה, לפני שמתחילים להיכנס בי על שאני לא פוליטיקלי קורקט - תקפצו לי. מה שיש לי לומר איננו גזעני מכיוון שהוא מתייחס למצב אובייקטיבי ולבעיה פאן-תרבותית שנפוצה בכל תרבויות אפריקה והמזה"ת והיא קשורה יותר לתרבות מאשר לדת או מוצא אתני.
זהו, אחרי שאמרתי את זה, הנה הנקודה - אירופה הולכת ונכבשת בידי תרבות אלימה שמקורה בארצות אפריקה והמזה"ת. למול מקומיים פסיביים, ממשלות חסרות אונים ותקשורת מגוייסת, הולכת וגוברת התנועה המוסלמית-קיצונית באירופה. חלקם היחסי של המהגרים בפשיעה האלימה עצום. הערכים הליברליים של הדמוקרטיות האירופיות הופכים במהרה למקור החולשה של האירופים והם הם אשר יביאו לחורבנם. כן, הדמוקרטיה הליברלית היא מה שיהרוג את הדמוקרטיה הליברלית.
לכל ערך יש גבול. הרי כולנו בעד חופש הדת - אבל לא נסכים לאפשר לדת הקוראת לקורבן אדם להקריב כאלו קורבנות, נכון?
באירופה יש גל הפועל להחרבת הדמוקרטיה והשלטת דיקטטורה איסלאמית, אך בשם ערכי החופש, לא ננקטות פעולות כדי לעצור זאת. בשם ערכי השוויון מתירים למי שאינם מאמינים בערכי השוויון לפעול להחרבת ערכי השוויון.
דוגמת לונדון היא היא דוגמא מושלמת - מדוע מתירים לפורעי חוק להשליט את אמונותיהם על אחרים? הרי כל לקיחת חוק לידיים היא פעולה לא חוקית. אם כן, מדוע לא עוצרים אותם? השלטת חוקי השריעה מנוגדת לחוקי הממלכה המאוחדת כיוון שחוקי השריעה מתנגשים עם חוקי היסוד של בריטניה, אבל החוק לא פועל כדי להגן על עצמו, מפחד שמע ייתפס כגזעני או בלתי ליברלי. השיחדש עליו כתבתי זה עתה אוסר על הצבעה על הסכנה ההולכת וגוברת. למעשה, כשהמוני מוסלמים יוצאים לגל הפגנות אלים ומשליטים אימה ברחובות פריז, המגמה היא להיכנע להם, ובכך, באופן טבעי, להזמין את הגל הבא.
זה לא מקרי שזה קורה דווקא באירופה. אירופה השמנה, המדושנת, השוקעת על שמריה, היא רומא מודרנית, הרבה יותר מאשר ארה"ב. בעודה נשענת על תפארת הליברליזם, הסוציאליזם והאירו, אירופה שקועה בעיקר בלהעריץ את דמותה כפי שהיא מדמיינת אותה. האירופאים עצלנים, שבעים, חסרי מרץ. אין להם לאן לשאוף, אין להם דאגות של ממש... וכמו רומא, הברברים נמצאים בשערי האימפריה.
השאלה הגדולה היא לא מה יקרה מחר אלא מה יקרה בעוד חמש שנים. האשלייה האירופאית של שגשוג ושלווה עומדת להתנפץ בחמש השנים הקרובות. המבנה הכלכלי של האיחוד האירופי הוא שדה מוקשים פיננסי, כשמדינות בעלות כלכלה גרועה - יוון וספרד הן רק ההתחלה - מושכות מטה את הכלכלות המצליחות יותר (למשל גרמניה וצרפת). בנקודה מסויימת הנטל על מעט הכלכלות היציבות בגוש יהיה כבד מדי והן תצטרכנה להחליט אם לנטוש את הכלכלות החלשות (ובכך למעשה לפרק את האיחוד האירופי מבחינה פיננסית) או ליפול ביחד איתן. לא משנה מה תהיה ההחלטה, התוהו ובוהו שיבוא בעקבותיה ירסק את אשליית השגשוג ויזכיר לאנשים בכל אירופה שכסף, למרות איך שזה נראה כרגע, לא צומח על העצים.
והמשבר הזה יהיה מה שיביא את סיר הלחץ הדתי באירופה לידי פיצוץ. אירופה הטובה, הליברלית, המתקדמת, איננה אלא מסיכה המכסה על אירופה האמיתית, הרזה, הרצחנית, אותה אירופה שבין 1932 ל1945 הייתה לבית מטבחיים מוצף שנאה. רצוי לזכור - גרמניה הנאצית יזמה את השואה, אבל היא לא הייתה לבדה. אנשים מן השורה - פולנים, צרפתים, בלגים, בריטים, הולנדים, דנים, שוודים, הונגרים, שוויצרים, איטלקים, מי לא בעצם, - לקחו חלק פעיל בהסגרתם של יהודים, השמדתם, מחיקתם מן המפה. על כל יאנוש קורצ'אק היו עשרה אנשים שיסגירו את אנה פרנק.
המשבר הכלכלי יעלים את המסיכה מעל פניה של אירופה ויחשוף את פרצופה האמיתי. בד בבד, אותו שיחדש שכעת משתק את יכולתה של אירופה להגן על עצמה ישנה את הכיוון ויפעל לליבוי היצרים והסתה לכדי מלחמת דת. יבשת אירופה תהפוך שוב לשדה קרב עקוב מדם. מלחמת הדת הזו תיגמר, כנראה, בניצחון של האירופאים הלבנים על פני המהגרים המוסלמים - בייחוד אם כתמיד, אירופה תגרור את אמריקה לתוך המלחמה. המלחמה הזו תשאיר את אירופה פצועה, מדממת, חריבה... וחלושה. היא תחפש מנהיגות חזקה שתבטיח לה ביטחון מפני חזרה על הנזק שהליברליזציה הביאה לו...
טרף קל לשלטון אימים של השמאל החדש שיעלה שם.
אני אולי אהיה פה עד אז ואולי לא... אבל אם לא, אני מקווה שלפחות הפוסט הזה יהיה פה, שלא תגידו שלא אמרתי לכם.
זה לא מקרי שזה קורה דווקא באירופה. אירופה השמנה, המדושנת, השוקעת על שמריה, היא רומא מודרנית, הרבה יותר מאשר ארה"ב. בעודה נשענת על תפארת הליברליזם, הסוציאליזם והאירו, אירופה שקועה בעיקר בלהעריץ את דמותה כפי שהיא מדמיינת אותה. האירופאים עצלנים, שבעים, חסרי מרץ. אין להם לאן לשאוף, אין להם דאגות של ממש... וכמו רומא, הברברים נמצאים בשערי האימפריה.
השאלה הגדולה היא לא מה יקרה מחר אלא מה יקרה בעוד חמש שנים. האשלייה האירופאית של שגשוג ושלווה עומדת להתנפץ בחמש השנים הקרובות. המבנה הכלכלי של האיחוד האירופי הוא שדה מוקשים פיננסי, כשמדינות בעלות כלכלה גרועה - יוון וספרד הן רק ההתחלה - מושכות מטה את הכלכלות המצליחות יותר (למשל גרמניה וצרפת). בנקודה מסויימת הנטל על מעט הכלכלות היציבות בגוש יהיה כבד מדי והן תצטרכנה להחליט אם לנטוש את הכלכלות החלשות (ובכך למעשה לפרק את האיחוד האירופי מבחינה פיננסית) או ליפול ביחד איתן. לא משנה מה תהיה ההחלטה, התוהו ובוהו שיבוא בעקבותיה ירסק את אשליית השגשוג ויזכיר לאנשים בכל אירופה שכסף, למרות איך שזה נראה כרגע, לא צומח על העצים.
והמשבר הזה יהיה מה שיביא את סיר הלחץ הדתי באירופה לידי פיצוץ. אירופה הטובה, הליברלית, המתקדמת, איננה אלא מסיכה המכסה על אירופה האמיתית, הרזה, הרצחנית, אותה אירופה שבין 1932 ל1945 הייתה לבית מטבחיים מוצף שנאה. רצוי לזכור - גרמניה הנאצית יזמה את השואה, אבל היא לא הייתה לבדה. אנשים מן השורה - פולנים, צרפתים, בלגים, בריטים, הולנדים, דנים, שוודים, הונגרים, שוויצרים, איטלקים, מי לא בעצם, - לקחו חלק פעיל בהסגרתם של יהודים, השמדתם, מחיקתם מן המפה. על כל יאנוש קורצ'אק היו עשרה אנשים שיסגירו את אנה פרנק.
המשבר הכלכלי יעלים את המסיכה מעל פניה של אירופה ויחשוף את פרצופה האמיתי. בד בבד, אותו שיחדש שכעת משתק את יכולתה של אירופה להגן על עצמה ישנה את הכיוון ויפעל לליבוי היצרים והסתה לכדי מלחמת דת. יבשת אירופה תהפוך שוב לשדה קרב עקוב מדם. מלחמת הדת הזו תיגמר, כנראה, בניצחון של האירופאים הלבנים על פני המהגרים המוסלמים - בייחוד אם כתמיד, אירופה תגרור את אמריקה לתוך המלחמה. המלחמה הזו תשאיר את אירופה פצועה, מדממת, חריבה... וחלושה. היא תחפש מנהיגות חזקה שתבטיח לה ביטחון מפני חזרה על הנזק שהליברליזציה הביאה לו...
טרף קל לשלטון אימים של השמאל החדש שיעלה שם.
אני אולי אהיה פה עד אז ואולי לא... אבל אם לא, אני מקווה שלפחות הפוסט הזה יהיה פה, שלא תגידו שלא אמרתי לכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה