יום שני, 8 באפריל 2013

חלקו של השיחדחש בהשמדת הדמוקרטיה


אני זוכר כיצד קראתי בפעם הראשונה את "1984" של אורוול, ספר המדגים בצורה מציאותית להחריד כמה נמוך אפשר להגיע. אני זוכר איך נשמתי לרווחה כשסגרת את הספר, בטוח ורגוע שדבר כזה לא יכול להתרחש בדמוקרטיה מערבית מודרנית כמו ישראל או ארה"ב.

כמה תמים הייתי.

נתחיל דווקא במשהו שקורה עכשיו בחיים שלי, ואתם תראו איך זה מתחבר, מבטיח לכם. לפני שלושה חודשים, בריטני החלה לעבוד בחוות רכיבה טיפולית באובורן. תפקידה הראשון - לשקם את הסוסה קינמון (Cinnamon). קינמון, בת 8 שנים, היא סוסה רעת מזג ששמה יצא לשמצה כסוסה שתבעט, תקפוץ, תעמוד על שתי רגליים ואף תתקוף ממשית את הרוכבים. אחרי פעם אחת, בה העיפה רוכבת בת 40 ושברה לה שתי צלעות, קינמון יצאה מן המחזור מבחינת מנהלת החווה, שכמובן לא יכולה לסכן תלמידי רכיבה, או אנשים שבאים לטיפול באמצעות רכיבה. מאז (לפני כשנה) ועד היום ניסתה המנהלת, יהודיה חביבה בשם האני, למכור את קינמון, אך בכלכלה הנוכחית, סוסה בלי שום היסטוריה של הישגים לא בדיוק מושכת קונים גם אם הם לא מכירים את מזגה הרע. 
בריטני מכירה את האני כבר שנים רבות. מאחר והיא רוכבת מיומנת, האני קיוותה שבריטני תוכל להשתלט על קינמון מספיק כדי להציג אותה בתחרות או שתיים, כך שתהיה לה היסטוריה של תחרויות, גם אם ללא הישגים ממשיים. בריטני לקחה את המשימה על עצמה והחלה לרכב על קינמון שלוש פעמים בשבוע למשך שעתיים. בהתחלה היה שם קרב רצונות לא קטן וקינמון לא חסכה בניסיונות להעיף את בריטני מעל גבה אך בתוך חודש נכנעה הסוסה לעקשנותה ויכולותיה של בריטני והחלה לציית... וכמעט מייד החלה גם לפתח התנהגות חביבה וידידותית. היום היא כבר סוסה למופת והאני אף שוקלת להחזיר אותה לעבודה תחת עיניה הפקוחות של בריטני.
ובגלל שכל באי החווה ורוכביה מכירים את סיפורי הזוועה על קינמון ומתייחסים אליה בחשש - והסוסה מגיבה בהתאם - החליטה בריטני לשנות לה את השם ולהציג אותה לאנשים בשם שפתי-סוכר (Sugar lips), כי עם שם כזה, מי לא יאהב אותה?
וזה עובד - אנשים שפגשו אותה בעבר וחששו ממנה בתור קינמון, מתקרבים אליה ומרעיפים עליה אהבה ותפוחים בתור שפתי-סוכר...

מדהים מה שינוי קטן של שם יכול לעשות, הא?



וכאן אנחנו חוזרים אל השיחדש (Newspeak) מ"1984". התקשורת העולמית, ברובה יצירת כפיים של ממסד אקדמי סוציאליסטי-קיצוני, תוצר של השמאל החדש (The New Left) והיא מושפעת מאותה הרוח שהנחתה בעבר ארגונים כמו "מחתרת מזג האוויר" ו"תנועת הנוער המהפכני". התקשורת, בארץ כמו בארה"ב, עושה פלאים בקעקוע של הדמוקרטיה המערבית והגבלת חופש הביטוי. כך למשל התקשורת הישראלית החלה להלבין פשיעה מהמגזר הערבי על ידי החלפת המילה "ערבי" ב"בן מיעוטים" ו"צעיר". אם תסתכלו קצת בתקשורת תגלו ש"צעיר" יכול להיות לעיתים בן 40 (כמו במקרה למטה, ב-"הארץ". מקור התמונה מאתר העין השביעית). העיקר שלא לכתוב "ערבי". "ערבי" הוא ערבי רק כשמתעללים בו או כשהוא עושה משהו טוב. כך נוצרה תופעה שבה חלק ניכר מעם ישראל אפילו לא מודה לכך שחלקה היחסי של אוכלוסיית ערביי ישראל בפשיעה בכלל ובפשיעה אלימה בפרט, גדול בהרבה מחלקה באוכלוסייה הכללית. חמור עוד יותר הוא השימוש בפעלים פאסיביים כשזה מגיע לפשיעה אלימה של ערבים. ערבים למשל, כבר מזמן לא זורקים אבנים בכותרות. לא. הכותרות הן "אבנים נזרקו" או יש שמגדילים ועושים "אבנים יוּדו".
"מה ההבדל?" אתם שואלים, "הרי אנחנו יודעים שאבנים לא נזרקות מעצמן"
אז זהו, שכן, אנחנו יודעים בראש, אבל בפנים עמוק זה לא מתחבר לאותו מקום. כשמישהו זורק אבנים, הוא פושע. כשאבן נזרקת... זה משהו מקרי, לא מאוד מסוכן... ככה... ירד גשם... השמש זרחה... ציפורים צייצו.... אבן נזרקה.... חתול ילל.... אנשים הלכו ברחוב...
בדיוק אותו האפקט של שפתי-סוכר - אנשים יודעים שזו אותה הסוסה... אבל הפחד שלהם קשור לקינמון, לא לשפתי-סוכר... וכך הם יודעים שזו אותה הסוסה ולמרות זאת לא מפחדים, מתקרבים ונותנים אהבה. 
ההקשרים התת-הכרתיים האלו חשובים מאין כמותם. 
דוגמא מהיום, מארה"ב - אסושיאטד פרס (AP - Associated Press) הודיעה שהיא תפסיק להשתמש בביטוי "מהגר בלתי חוקי" לתיאור של מהגרים בלתי חוקיים. AP איננה הראשונה - ABC כבר שנתיים מתארת אותם בכינוי השיחדשי "זרים לא מתועדים" (Undocumented Aliens). 
"אוה, חורחה הגיע ממקסיקו? זה בסדר, הוא לא בלתי חוקי, הוא רק... בלתי מתועד".
ממש ככה
לא, הוא לא עבר על החוק... הוא רק... לא מתועד.

לפני כשבועיים נעצר בעל חווה הגר ליד גראס וואלי כשהתברר שהוא מחזיק שלושה עובדים מקסיקניים בלתי חוקיים. בעל החווה נעצר ולהגנתו טען כי לא ידע שהם לא חוקיים. "אף אחד לא אמר לי שאני צריך לבדוק אם יש להם מסמכים".אני מכיר את בעל החווה הזה ויודע שהוא ידע שהם לא חוקיים - אתה לא יכול לשלם למישהו בצורה חוקית על עבודה אם הוא מהגר בלתי חוקי, כיוון שאין לו מספר ביטוח סוציאלי אמריקני (שהוא הדבר הקרוב ביותר למספר זהות בארה"ב). העניין הוא שהחוואי חסך כאלף דולר בחודש על העסקה שלהם, ודוגרי לא חשב על כך הרבה, שהרי במוחו הם היו "זרים בלתי מתועדים".

השיחדש מסוכן לדמוקרטיות כי הוא חותר תחת הבסיס לכל דמוקרטיה - חופש הביטוי וחופש המחשבה. השמאל החדש לא התמוטט כפי שאנשים אוהבים לחשוב. הוא עדיין כאן, בין הצללים, עובד לו חרש חרש במטרה להגשים את חזון הקומוניזם העולמי... חוות החיות בדרך, והחזירים רוצים את השוויון, בו הם יהיו יותר שווים מן השאר. השליטה המוחית בחברה האנושית הולכת ומתגברת באמצעות התקשורת העולמית, כלב התקיפה של הדמוקרטיה.
כל מי שקרא את ספרי המופת של אורוול - חוות החיות ו1984 - אמור להזדעק מול החתירה הזו תחת החירות. במקום זאת אנשים חכמים, משכילים ונבונים, יושבים באי מעש, נכנעים לאט לאט לשליטה המוחית. אחרי הכל, "האח הגדול"... הוא רק תוכנית ריאליטי מטומטמת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה