מדינת ישראל ההולכת היום לבחירות. בין ביבי לבנט, ליבני ולפיד, שלי ודרעי, משתררת בעיקר התחושה של חוסר התוחלת בבחירות האלו. אלא אם כן משהו ממש בלתי צפוי בעליל יקרה, ביבי ירכיב גם את הממשלה הבאה.
הוא יישאר אותו פוליטיקאי קטן, חסר עמוד שדרה, חסר עקרונות ובעיקר חסר דיעה. הוא יתקפל מול ימין ומול שמאל, בין אם זה בגלל לחץ מבחוץ ובין אם בגלל לחץ מבפנים. ביבי הוא אותו סוג אדם שאין לו דיעה משלו והוא חושב את מה שאומרים לו לחשוב. אין שום בעיה להפעיל עליו לחצים כיוון שהוא נכנע ללא מאמץ לכל לחץ. לראייה ניתן לראות את הזגזוג המדהים שלו בעניין הבנייה בהתנחלויות - גם פינה, גם בנה, ובעיקר יצא קירח מכאן ומכאן. האיש הזה יקבל שוב את המנדט לא בגלל שהעם מאמין בו אלא בגלל שהעם לא חושב שיש ברירה אחרת...
טוב, די, לפני שאני נסחף לראנט משעמם
אני לא אצביע בבחירות האלו. איתרע המזל ולא אוכל להגיע ארצה, בשל שיקולי זמן וכסף ועבודה.
כרגע אין ממש תוכנית של מתי כן נגיע לארץ והאמת, זה די מטריד אותי. אני מתגעגע הביתה, להוריי ולאחי הגדול, לאחיינים, לריח הקיבוץ, לפלאפל ולשווארמה... ויותר מכל - מתגעגע לאווירה הישראלית הזאת, שלפעמים מעצבנת, לפעמים מציקה, לפעמים מטרידה אבל תמיד תמיד תמיד - היא ההרגשה של הבית.
אנחנו מקווים שנוכל להגיע ארצה באיזור פסח אבל האמת, לא ברור לי שזה ייקרה, בהתחשב באיך שהמצב אצלנו כאן נראה :( לא חושב שנוכל להרשות את זה לעצמנו :\
זהו, די לברבר להיום... בפוסט הבא, בעוד יום או יומיים, קטע מסיפור שאני כותב, ככה, כדי לתת לכם תיאבון לקרוא קצת...
תמונות היום: מר נודלס ז"ל, רקפות מחוץ למנזר בלטרון, כבאית מקורית משנות העשרה של המאה ה20, שבי קורבט שנת 69 . שתי התמונות האחרונות הן מתצוגת המכוניות הקלאסיות של גראס וואלי (יש עוד הרבה אם תרצו לראות :P )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה